אופרייט ליס בע"מ נ' מונסונגו ואח'

פסק דין

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי בדיון, ובשים לב להסכמת הצדדים, על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה להתקבל במלואה.

אפרט את נימוקיי בקצרה, כדלקמן:

א.גרסתו של הנתבע 1 באשר לקרות הארוע התאונתי במסגרת הודעתו הכתובה לנתבעת 2, ואשר פורטה בכתב ההגנה אינה מתיישבת עם עדותו היום בפניי על פיה הנהגת מטעם התובעת סטתה אליו מהנתיב הימני, פגעה בו בחלקו הקדמי של רכבו ואז התיישרו הצדדים במקביל אחד לשני ועמדו. הנזקים ברכב התובעת מצביעים על שפשופים בדופן אחורי מעל הגלגל בצד שמאל ובדופן הקדמי וכן בדלת שמאל אחורית ובכל מקרה מדובר בשפשופים רוחביים מתחילתם ועד סופם ולא בנזק מסוג שקע בדופן שמאל תחילה, כפי שניתן היה לצפות לראות אילו סטתה הנהגת מטעם התובעת לעברו של הנתבע 1.

לעומת זאת הנתבע 1 העיד כי ברכבו התגלה שפשוף בחלק הקדמי מצד ימין בלבד, זאת שעה שהציג בפני בית-המשפט באמצעות מנח המכוניות שבידיו כי שני הרכבים השתפשפו אחד בשני לכל אורכם, כגרסה עליה הצביעה נהגת התובעת. מכאן לא ברור הכיצד זה התגלו נזקים רק בחלקו הקדמי של רכבו שעה כאמור שהלה העיד על שפשוף מתמשך של הרכבים טרם עמידתם בתום התאונה. עדותו זו של הנתבע 1, באשר למהות המפגש שבין הרכבים, חיזקה את גרסתה של נהגת התובעת דווקא באשר לדרך שבה קרתה התאונה והתואמת את הנזקים אצלה והחלישה את גרסתו של הנתבע 1 שכן ברכבו כאמור, התגלו נזקים לשיטתו רק בחלק הקדמי ימני. בהקשר לכך אני מקבל את עמדתה של נהגת התובעת כי הרכב שבו נהגה מסוג סיטרואן 4C הינו כזה שבגלגליו הקדמיים והאחוריים קיימת בליטה אשר מטבע הדברים תהיה זו אשר תינזק ראשונה במקרה של תאונת צד מעין זו.

ב.הודעתו בכתב של הנתבע 1 לנתבעת 2 נוקטת באלו המילים: "ניסינו להיכנס לאותו נתיב תנועה". גרסה זו אינה מתיישבת עם עמדתו של הנתבע 1 בדבר סטיית נהגת התובעת לעברו מקום בו לשיטתו הוא נסע בנתיבו לכל אורך הדרך (שם, בעמ' 3 ש' 11 לפרוטוקול הדיון היום), ומכאן לא ברורה גרסתו זו לעומת גרסתו שניתנה בכתב לאחר התאונה, אך בה בעת מלמדת על סתירות בעדויות. בעניין זה אציין כי הנתבע 1 לא הצליח להפיס את דעתי כאשר אמר שכוונתו לעניין זה היתה ששלושת הנתיבים הופכים להיות שני נתיבים, היות ומצופה במקרה שכזה לציין זאת במפורש עת אין עסקינן בעניין של מה בכך. האמור לעיל מצטרף לעדותו של הנתבע 1 בעמ' 5 ש' 1 לפרוטוקול הדיון, על פיה טען כי כלל לא היה מגע עם החלק האחורי של הרכבים, דבר שאינו מתיישב כהוא זה עם נזקי רכב התובעת, כאמור ועם הצגתו את מפגש הרכבים, כאמור לעיל .

ג.מעברו השני של המתרס אמינה עלי עדותה של הנהגת מטעם התובעת באשר לקרות האירוע התאונתי, עדות אשר לא סתרה את גרעינה העיקרי והטמון בטענתה המרכזית כי עמדה ברמזור כאשר הנתבע 1 השתפשף עם רכבו בעת שחלף בינה לבין רכב שעמד משמאלה. טיב הנזקים שהתגלו ברכבה לצד עדותו שנסתרה כאמור של הנתבע 1, לצד הקוהרנטיות שבטופס ההודעה לעומת עדות נהגת התובעת בפניי, מתיישבים עם גרסה זו לתאונה מבחינתה.

סוף דבר, אני מורה כי הנתבעים באמצעות הנתבעת 2 ישלמו לתובעת את הסך המוסכם בסך 2,596 ₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 26.2.12 (מועד חשבונית תיקון הרכב), שכ"ט עו"ד ע"ס 1,200 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ע"ס 365 ₪ ושכר העדה מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר לצדדים.

ניתן היום, כ"א סיון תשע"ג, 30 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: